Tuesday, November 4, 2014

The Ger Lexicon

Remember the Covenant of the Ancients!


אוניברסיטת בר-אילן
הפקולטה למדעי היהדות
לשכת רב הקמפוס


ד ף   ש ב ו ע י
מאת היחידה ללימודי יסוד ביהדות
מספר 728
פרשת חיי שרה, תשס"ח
גֵר וגיור  בתרגום אונקלוס
הרב ד"ר רפאל ב' פוזן
המדרשה לנשים והמחלקה לתנ"ך

This is an article by HaRav Dr. Rafael Pozen:

Ger is a term used in Torah. As many know by now, it can mean anything from stranger, alien, convert, Noahde, and more. Onkelos was a Bible Commentator approximately 2,000 years ago who perhaps was the first to document the "Ger Code."

Ger Code is effectively a system of explaining the Torah's text on a simple and systematic level while remaining true to the literal meaning within the original text. Although the Torah comes across vague when entertaining the various Ger references, Onkelos is able to shed brilliant light on perhaps the Torah's most concealed Nation - The Eternal Ger.

This essay attempts to provide a beginners look at a lexicon that forms from the Onkelos Commentary. From this point onward, one should begin to see the various uses of the Ger as he goes through grammatical chaos [AKA the Hebrew Language at its best].

We will be introduced to:

  • Ger
  • Ger Toshav
  • Ger Tzedek
  • Ger - Conversion [Giur]
  • Ger - Dweller
  • Ger - Fear
  • Ger - religious
  • Ger - resident
  • Onkelos' perspective of these terms as they come up in Torah
  • Ger Mitzvot

There really is only one Ger, and he is simply called "Ger." However there are many types of Ger, for technically Ger is a term that represents all of Mankind. As we splinter into many types of Ger, remember, there is only one Ger. Where there Torah mentions him, is in regards to Mitzvot. After becoming familiar with the map do not forget the territory! When you read the Torah, and you come upon a mitzvah [and a Ger moment] - if your heart and soul cries out "Ger!" - then embrace the moment, for this is Ger. The rest is just commentary. Baruch Hashem.




Onkelos:
הצירוף "גר ותושב אנכי עמכם" (כג:ד) מזמן התבוננות בכמה מתרגומי אונקלוס (להלן: ת"א) לשם  גֵּר ולפועל "גור"
We can join the words "Ger" and "Toshav" [Genesis 23:4 - Abraham 'the resident and alien'] based on Onkelos' Bible Commentary.  
א. גֵּרוּת הוא מושג דתי - קבלת אמונת ישראל, וגם מושג משפטי - ישיבה בארץ זרה. מכאן מתרגם אונקלוס גֵּר בשלושה אופנים:
 Conversion - Ger is the acceptance of the "Jewish Faith" [religious] and/or the status of living in a foreign land. This can be explained in 3 ways:

  • נכרי שהתייהד מתורגם גִּיוֹרָא, כגון "וכי יגור אתך גר ועשה פסח לה'" (שמ' יב:מח) - "וַאֲרֵי  יִתְגַּיַּיר עִמְּכוֹן גִּיוֹרָא"
A non-Jew that takes up Judaism from interest is called "גיורא" by the Onkelos Commentary. An example is used [Shemos 12:48] in relation to Passover Offering. The Biblical word is "גר" and the Aramaic is "גיורא"
  • גר תושב, נכרי שלא קבל עליו עול מצוות, מתורגם עֲרַל תּוֹתַב (ערל תושב) או תּוֹתַב עֲרַל, כגון "ונמכר לגר תושב" (ויק' כה:מז) - "וְיִזְדַּבַּן לַעֲרַל תּוֹתַב"; "לגר אשר בשעריך תִּתְּנֶנָּה" (דב' יד:כא) - "לְתוֹתַב עֲרַל דִּבְקִרְוָךְ תִּתְּנִינַּהּ". על גר מסוגו נאמר בתוכחה "הגר אשר בקרבך יעלה עליך מעלה מעלה" (דב' כח:מג) "תּוֹתַב עֲרַל דְּבֵינָךְ יְהֵי סָלֵיק עֵיל מִינָּךְ לְעֵילָא לְעֵילָא". 
A Ger Toshav is a Nochri [non-Jew] who has not accepted all of the Mitzvot [613] to which he is termed uncircumcised [Vayikra 25:47]. The Onkelos Commentary calls him "ערל תותב" [uncircumcised resident]. This is also the way it is written in regards to the mitzvah to give meat to the "Ger in your gate" [Devarim 14:21].
  • תושב שאינו קבוע, שגם הוא מכונה גֵּר, מתורגם דַּיָּיר כבפניית אברהם לבני חת בפרשתנו: "גר ותושב אנֹכי עמכם" (כג:ד) - "דַּיָּיר וְתוֹתַב אֲנָא עִמְּכוֹן". וכן בברית בין הבתרים: "יָדֹעַ תֵּדַע כי גר יהיה זרעך בארץ לא להם" (בר' טו:יג) "אֲרֵי דַיָּירִין יְהוֹן בְּנָךְ". והואיל וגם מעמדו של אדם בעולם אינו קבוע, תרגם "כי גרים ותושבים אתם עמדי" (ויק' כה:כג) "אֲרֵי דַיָּרִין וְתוֹתָבִין אַתּוּן קֳדָמָי"
A non-permanent resident is also called "Ger" [Genesis 23:4 - "דייר" - dweller].


ב. הפועל "גור" בא במקרא בשלוש הוראות: (א) שָׁכַן 
(ב) יָרֵא (ג) הִתְגָּרָה זָמַם לְהַתְקִיף.המתרגם מבחין בין שני המשמעים הראשונים של גו"ר, על פי ההקשר ועל פי אותיות היחס: גו"ר הבא בהקשר למָקום מוצרכות לו מילות היחס 'ב-' ו'עם'. 'לגור ב-', עניינו דיור ומגורים, כגון "ויגר אברהם ב ארץ פלשתים" (בר' כא:לד) "וְאִתּוֹתַב אַבְרָהָם" . כנגד זאת לָגוּר מִפְּנֵי   משמעו מורא, כגון "וַיָּגָר מואב מפני העם" (במ' כב:ג) - " וּדְחֵיל מוֹאֲבָאָה" הבחנתו הבהירה של המתרגם שימשה בדורות מאוחרים יסוד להערות מסורה, הבאות להבחין בין משמעיה השונים של המילה 'וַיָּגָר'.


The usage "Gur" [derivitive of Ger] comes in 3 ways: neighbor, fear, fright


ג. "גור" בהוראה הראשונה, לשון מגורים, מתורגם בשלושה אופנים: בלשון דירה כגון, "וַיָּגָר שם במתירָהָם", ובלשון גִּיּוּר כגון "וכייגור אתך גר" (שמ' יב:יט) - "וַאֲרֵי יִתְגַּיַיר עִמְּכוֹן גִּיוֹרָא". ההבחנה בין דו"ר ל מעט" (דב' כו:ה) - "וְדָר תַמָּן"; בלשון ישיבה כגון, "וַיָּגָר אברהם" (בר'  כא:לד) - "וְאִתּוֹתַב אַבְבין ית"ב שלכאורה אינה ברורה, מתבררת מהצירוף "גֵּר וְתוֹשָׁב" (בר' כג:ד) המבטא על פי תפיסת הקדמונים שני סוגי סטטוס: 'גר' - תושב ארעי; 'תושב' - אזרח קבע. ומעין זה בת"א: "דַּיָּיר וְתוֹתַב".  הבחנה זו כללית היא בארמית. כל דו"ר מציין ישיבה ארעית, וכל ית"ב מציין ישיבת קבע, השווה "ארץ מְגֻרֵיהֶם אשר גָּרוּ בה" (שמ' ו:ד) - "אֲרַע תּוֹתָבוּתְהוֹן דְאִתּוֹתַבוּ בָהּ" המציין מגורים קבועים, לעומת "עם לבן גרתי" (בר' לב:ה) - "עִם לָבָן דַּרִית", כישיבת ארעי.   

The usage [Grammatical Ger: (to) Gur] of "to dwell" can be seen in the Biblical as "Gar" and "Giur" [the former being more literal and the latter showing that "to convert" is not the definition on any level in these instances].


 ואולם המשמע השלישי - גיור – תמוה, כי מה  עניין גיור למגורים? ידוע שהמונח "גֵּר"   עבר גלגולי משמע: במקרא, ובייחוד בתורה, "גֵּר" הוא בן המעמד השפל. רק לאחר דורות מרובים קלט מונח זה תוכן דתי, וה"גר" נעשה 'גר צדק' במשנה ובתלמוד.  סביר שהתפתחות זו עומדת ביסוד התרגום של "גר" – "גִּיוֹרָא", שהוא המונח הנפוץ בת"א לבן נכר המצטרף לקהל ישראל.  ועדיין יש לשאול: מה טעם תרגם גם את "יָגוּר" כלשון גיור ("יִתְגַּיַּיר", מבניין אתפעל), תחת שיתרגם "וכי יגור" - וַאֲרֵי יְדוּר" בפועל "דור" בבניין קל? והרי פשוטו של הציווי על אהבת "הַגֵּר הַגָּר אתכם"' (ויק' יט:לד) מכוון לגר היושב בארץ או דר בה, ומתבקש תרגום ב"יתב" או "דור", בעוד שתרגומו הקבוע ל"גר" בלשון 'גיור' מלבד שאינו מדויק, עלול גם לגרור פרשנות המצמצמת את הציווי

[paraphrased]: The original "Ger" of the Onkelos Commentary [Onkelos was a Ger] was a non-Jew who joined onto the congregation of Israel. Only after many years [or many years of developmental Judaism] did the Ger/Ger process imply a Ger Tzedek - conversion status. A direct result of the Ger-semantics [when explaining Ger-usage in regards to dwelling with Jews,etc.] is an innate confusion from the extrapolation of the term Ger as it becomes Gior (Gee-ore) [גיור] grammatically in context to dwelling. Often it can be mistaken for Yitgayair [Ger derivitive in grammar] (גיור/יתגייר) and this causes a limitation onto the mitzvah to "Love the Ger."


יש והקפדתו של אונקלוס על המינוח 'גיורא' לגר צדק - לעומת גר המתורגם 'דייר' (תושב זמני) - עושה את התרגום לבלתי מובן, כדרך שהעיר רפל: "בארבעה מקומות, מנמקת התורה את חובת היחס ההוגן אל הגר במלים: כי גרים הייתם בארץ מצרים. אונק' מתרגם בכל המקראות האלה גרים – 'דיירין', ועל ידי תרגום זה נעלם הטיעון המרכזי שבפסוק: הדמיון שבין גורל בני ישראל במצרים ובין גורל הגר הגר בתוכם" (דב רפל, תרגום אונקלוס כפירוש לתורה, תל אביב תשמ"ה, עמ' 98). וראו למשל תרגומו לפסוק "כאזרח מכם יהיה לכם הגר הגר אתכם ואהבת לו כמוך כי גרים הייתם בארץ מצרים" (ויק' יט:לד) – "כיציבא מנכון יהי לכון גיורא דיתגייר עמכון, ותרחם ליה כותך, ארי דיירין הויתון בארעא דמצרים". בלשון דומה מעיר גם אוריאל סימון, "משמעותם הדתית של הפשטות המתחדשים", בתוך המקרא ואנחנו , תל אביב תשל"ט, עמ' 152: "התורה מצוה: 'ואהבתם את הגר כי גרים הייתם בארץ מצרים' (דב' י:יט). ועל מנת לקיים את פירוש חז"ל, שהכתוב מדבר בגר צדק, נאלץ אונקלוס לתרגם את התיבה גר בצורה שונה ברישא ובסיפא: ... גיורא, ארי דיירין... . הפרה זו של המשוואה שבכתוב משקפת היטב את גודל הסטייה מן הפשט, המתייחס בלי ספק לכל המועט לגר תושב".

***[point of paraphrase] Ger Tzedek to Onkelos' Commentary [in regards to the mitzvah 'love the Ger'] is at the very least a Ger Toshav, someone who has tenure living on the Land or with Torah Jews.



ולדוגמא השווה רס"ג: "וכי יגור אתך וכו' (שמ' יב:יט) – וכי יבוא בתוככם זר ורצה לעשות פסח". ספק רב אם "יבוא בתוככם" עניינו גיור, אפשר בהחלט שהכוונה היא "יבוא לגור בתוככם". מכל מקום מן העובדה שרס"ג לא כתב מפורשות "יתגייר" (אף על פי שבודאי לא בא לחלוק על מסורת ההלכה שמדובר בגר צדק), מוכח שלא ראה ב"יתגייר" תרגום ההולם את המקרא. גם אין לתלות בתרגום "יתגייר" רמיזה למסורות הלכה. ואף על פי שמצינו במכילתא (מסכתא דפסחא פרשה טו): "וכי יגור אתך גר ועשה פסח לה'" -שומע אני כיון שנתגייר יעשה פסח מיד? ת"ל והיה כאזרח הארץ. מה אזרח בי"ד אף גר בי"ד" - אין הלכה זו מעידה על משמעו של "יגור" במשמע נתגייר. כל שעולה ממנה הוא ש"גֵּר" באותו מקרא הוא גר צדק, וכדי לשקף הלכה זו, די היה לאונקלוס לתרגם "ואריידור עמכון גיורא"

ולא היה צריך לתרגם "וארי יתגייר עמכון גיורא"



***[point of paraphrase] The Passover Offering [to be brought] is by halacha a Ger Tzedek. Onkelos however refuses to use the term of conversion, rather he goes with a dweller who becomes permanently attached to his new [Torah] dwelling.









0 comments :

Post a Comment

Note: Only a member of this blog may post a comment.

 
Design by Free WordPress Themes | Bloggerized by Lasantha - Premium Blogger Themes |